דבשי ואני בארץ העבעבועות

הַאִם יְדַעְתֶּם שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם חֲבוּרָה סוֹדִית שֶׁל גְּמַלִּים מְעוֹפְפִים, שֶׁמַּחְבִּיאִים אֶת כַּנְפֵיהֶם בַּדַּבֶּשֶׁת?
דַּבְּשִׁי הַגָּמָל הוּא אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא מֵטִיס יְלָדִים לַאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת שֶׁלֹּא שְׁמַעְתֶּם עֲלֵיהֶן מֵעוֹלָם.
גַּם אוּדִי לֹא שָׁמַע עַל הָאֲרָצוֹת הָאֵלֶּה, וְהוּא גַּם לֹא הִכִּיר אֶת דַּבְּשִׁי, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד נִתְקַל בּוֹ בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה מִבֵּית הַסֵּפֶר וְנִסְחַף אַחֲרָיו לְהַרְפַּתְקָה מֻפְלָאָה.
הִצְטָרְפוּ אֶל אוּדִי וְאֶל דַּבְּשִׁי בְּמַסָּעָם הַמְּשַׁעֲשֵׁעַ בָּאֲוִיר וּבַיַּבָּשָׁה. יַחַד תֵּלְכוּ לְאִבּוּד בְּתוֹךְ קָלֵידוֹסְקוֹפּ עֲנָקִי, תִּפְגְּשׁוּ אֶת גְּמַל־נַזֶּלֶת הַנּוֹרָא וְתִלְמְדוּ אֵיךְ מְדַבְּרִים עִם גָּמָל מְעוֹפֵף (לְמִקְרֶה שֶׁתִּפְגְּשׁוּ פַּעַם אֶחָד כָּזֶה) וְלָמָּה אָסוּר לְהַאֲמִין לַהַבְטָחוֹת שֶׁלּוֹ.

ביקורות על הספר:

הארץ ספרים- שלומית כהן אסיף:

אתם מוכרחים לפגוש את דבשי, הגמל המעופף
"דבשי ואני בארץ האבעבועות" מאת שפרה הורן הוא סיפור מקסים על ילד שחולה באבעבועות רוח ופוגש גמל פילוסוף שיודע משהו על החיים
יש גמלים מעופפים שמסוגלים להטיס ילדים חולי אבעבועות. ומי שלא מאמין מוזמן להתוודע אליהם בספר הקסום של שפרה הורן, "דבשי ואני בארץ האבעבועות". ארץ שאפשר להתארח בה רק פעם אחת, כמו שאת הילדות אפשר לחוות פעם אחת, וכל ניסיון לשוב אליה הוא עקיף.
דבשי הוא גמל פילוסוף שיודע משהו על החיים (האם למד זאת במדבר?) ומדי פעם בפעם הוא מזכיר לאודי: "אתה אף פעם לא מרוצה". תפקידו להפוך את אודי לילד מרוצה. החברות בין הגמל לילד היא הדדית. הם לומדים זה מזה לא מעט. הגמל זוכה לראות את העולם מבעד לקליידוסקופ פלאי וגם לומד ש"הבטחות צריך לקיים".
הורן היא מהסופרות האהובות עלי, שמקסימה אותי בכתיבה שלה למבוגרים, גם בעלילה וגם בהישג הלשוני ("ארבע אמהות", "תמרה הולכת על המים", שזכה בפרס ברנר, או בספרה האחרון, "מחול העקרבים"). הפעם הצליחה הורן להביא למדף ספרות הילדים פנינה על כנפיים בלי נוצות, והיא מזהירה את הקורא: "רק אנשים שמאמינים שיש גמלים מעופפים נפגשים איתם". ועוד אזהרה: "את דבשי הגמל המעופף פוגשים רק פעם אחת בחיים".
ואתם מוכרחים לפגוש אותו.

סיפור ממעוף הגמל / יותם שווימר:

יותם שווימר – עורך ומבקר. כותב על ספרות ותרבות, בעיקר זו הממוענת לילדים.
"דבשי ואני בארץ האבעבועות" כתוב בתבנית מוכרת – מסע פנטסטי שנקודת המוצא שלו היא אירוע חריג בשגרת החיים של הילד הגיבור… הורן בהחלט מספקת הפוגה קומית מהנה באמצעות ספרה: הדיאלוגים קצביים; העלילה נמסרת בטקסט קולח ופשוט, ומשחקי מלים ונונסנס שמופיעים פה ושם תורמים נדבך נוסף להלצות הפזורות לאורך הסיפור,

אתר דף-דף לספרי ילדים – נירה לוין:

על ספרה של שפרה הורן מרחפת רוחו של הדרך הארוכה לסנטה קרוז (1992), ספרו של מיכאל אֶנְדֶה. הֶרְמַן, גיבורו בן השמונה וחצי של אנדה, יוצא מן הבית בדרכו לבית הספר בתחושה שכל העולם נגדו, אך לאחר שהוא מבלה יום תמים בהרפתקאות הרואיות המתרחשות בדמיונו הוא שב הביתה מפויס ואסיר תודה להוריו על רגישותם ועל אהבתם.

מאקו-הספריה של מאירה ברנע גולדברג -סקירת ספרי ילדים:

ספרי הילדים והנוער שאתם צריכים על המדף
בשקט בשקט מבלי שנרגיש, מטביעה שפרה הורן את חותמה גם בתחום ספרות הילדים. זהו ספרה השלישי המיועד לצעירים וגם כאן היא עושה עבודה נפלאה. הצטרפו לאודי ולהרפתקאותיו עם דבשי הגמל המעופף. אפילו האחיין הסורר במשפחה, זה שלא קורא ספרים אם לא מכריחים אותו, סיים את הקריאה בקלות ואפילו אמר תודה.