הוצאה: עם עובד ספריה לעם
שנה: 2004
תורגם לשפות: אנגלית, צרפתית, הולנדית, גרמנית, אטלקית ותורכית

ירושלים חורף 2002 הוא הרקע עליו מתרחש סיפור האהבה בין יעל דוקטורנטית לאנתרופולוגיה, נשואה לנחום ואם ליואבי בן השלוש, לבין אבשלום, גבר חרדי אלמן ואב שכול.
הרומן מתאר את דיוקן החברה הישראלית השסועה והחבולה בתחילת המילניום על רקע האינתיפאדה. דפוסי מחשבה שמשתנים והרגלים הנהפכים על פיהם.
זהו רומן שיש בו אהבה ואופטימיות ,צער ואבל, חברות אמיצה בין נשים, ותקווה לעתיד טוב יותר.

הכול החל בוקר אחד הגורם ליעל טלטלה קשה, משנה את חייה ואת חיי בני משפחתה והסובבים אותה בדרכים מפתיעות ומחרידות וגורם לה להרהר בנושא סדרי העדיפויות של חייה.
כבכל בוקר עשתה יעל את דרכה אל האוניברסיטה במכונית המיני הישנה שלה. היא נקלעת לפקק תנועה ומכוניתה נחסמת מאחורי אוטובוס העושה את דרכו משכונת גילה למרכז העיר. בחלון האחורי של האוטובוס היא מבחינה ביד קטנה המוחה את האדים שהתעבו על השמשה ופרצוף רציני של ילדה קטנה מציץ עליה משם.
שמחה על העניין החדש המתגלה לה, משחקת יעל עם הילדה במשחק מחבואים. קוקו קוראת יעל ונחבאת אל מתחת להגה ושבה וצצה בפני הילדה וזו מתחבאת בפניה וחוזר חלילה עד שמבריק הברק ומרעים הרעם, האוטובוס הופך למלכודת אש והילדה בהירת השער נעלמת מחייה.
מאז מחפשת יעל אחר הילדה. היא איננה מוצאת את תמונתה ברשימות המתים או ברשימות הפצועים המתפרסמות בעיתונים. שוב ושוב היא חוזרת למקום הפיגוע, מנסה להתחקות על עקבותיה וללא הצלחה.
עד שבמסגרת המחקר שהיא עושה באוניברסיטה היא נקלעת לביתו של אבשלום. רק אז מתפענחת לה התעלומה, אשר בדרכה האיומה, מפיחה בה אופטימיות לגבי חייה שלה וחייו של בנה יואבי.

לאורך הרומן מלוות את יעל מספר דמויות: בעלה נחום, שאיננו מבין אותה, מתנכר לכאביה ומזניח אותה רגשית ומינית. חברתה הטובה ביותר נחמה הפסיכולוגית, אם חד הורית. לואיזה האנתרופולוגית החושנית החוקרת את מנהגי מילת הנשים בקרב שבטי הבדואיים בישראל. ד"ר יוספה ווכטל, הפסיכולוגית הפרוידיאנית שאיננה מסוגלת לעזור לה להתגבר על הטראומה. אמה האלמנה העסוקה באהבתה החדשה. אביה המנוח, ניצול השואה השב ומופיע במחשבותיה של יעל ואליו היא חשה פתאום קרבה חדשה של שותפות גורל. ומעל כולם מרחפת דמותו של רמי, עוזר הבית הערבי שלה שהיה הראשון שהתריע על השבר האישי העומד להתחולל בחייה ונעלם מביתה עם פרוץ האינתיפאדה.
את יעל, המתקשה להירדם בלילות מאז האירוע הטראומתי שעברה, מלווים קולות הלילה: פצפוצי הירי הנורים על שכונתה, שכונת גילה, מהעיירה הסמוכה בית ג'אלה, קול רעמי תותחי הטנקים הישראלים המשיבים להם, נביחות הכלבים המפוחדים, בכי תינוקות המתעוררים וקינת המואזינים מעל צריחי המינרטים בכפרים הערביים המקיפים את השכונה. בבקרים מחרידים אותה צרחות ציפורים- משפחת סיסים הממאנת לעזוב, שהשתכנה בארגז התריס שלה .

זהו רומן עכשווי העוסק באינתיפאדה, בקונפליקט שבין שמאלנים לימנים, בילדים הגדלים בצל המוות ומשחקים במשחקי מלחמה, ביחסי גברים ונשים, אמהות ובנות ואבות ובנות, ומעל הוא סיפור אהבה רגיש בין יעל לאהבתה הגדולה אבשלום.

שפרה הורן עושה שימוש בכישרונה המוכח לדקויותיה של השפה כדי לספר סיפור בוגר יותר ואמיתי יותר הראוי ליכולותיה.
- נועה מנהיים- ידיעות אחרונות

הורן מגישה לנו בספר הזה תיאור בוחן, רגיש ומפורט של מה שאפשר לכנות "חוויה ישראלית".
- רנה ורבין – העיר

המנון לשמחה הוא בעיני הטוב שבספריה.
- חיה הופמן- ידיעות אחרונות

שפרה הורן פורשת תמונה מהימנה ואמינה של החברה הישראלית.
הספר כתוב בלשון עשירה ורבת דימויים וסוחף את הקורא מתחילתו ועד סופו.
מומלץ מאוד.
- מירי פז- גלי-צהל

להורן יכולת כתיבה משובחת ותיאורים יפים מאוד שמציבים את הורן בליגה של הקנונים.
- ירון אביטוב – מעריב