הוצאה: קשת
שנה: 1998
תורגם לשפות: אנגלית, צרפתית, הולנדית, גרמנית, אטלקית ותורכית
ספורה הנפתל של רוזה, הילדה בעלת תלתלי הזהב משכונת קטמון בירושלים, שגדלה והייתה ליפה בנשות ירושלים.
הסיפור, האפוף נבואה וקסם, מתרחש בין מציאות לדמיון במרוצת חמישים שנותיה הראשונות של המדינה.
נבואה שהחלה במשחק ילדות תמים הבטיחה לרוזה ארבע בעלים.
בלילה אפוף פחדים, בעודה נערה, נולדה אהבתה אל בעלה הראשון, יוסף דודה, אבל הכול יודעים שהוא לא יהיה היחיד.
הבעל השני הוא שרגא מורה הריקודים, אהובה מימי בית הספר אשר אינו יכול לממש את אהבתו לרוזה ובמקום זאת הוא מפטם אותה במאכלים ובמיני מתיקה עד שהיא הופכת לאישה הגדולה ביותר בירושלים. גורלו של שרגא נחרץ תחת לגופה הכבד ובתום ימי האבל מתוודעת רוזה לשמואל הצייר, ניצול השואה שהקדיש את חייו לציורי נשים דשנות.
האם רוזה תינשא לבעל רביעי כפי שהבטיחה לה הנבואה וכפי שהאמינו
תושבי העיר?
רוזה החוששת מפני כל שינוי, תיאלץ להתמודד עם תהפוכות הגורל פעם אחר פעם.
ברומן מתוארים חייה הסוערים של האישה גדולת הממדים שגברים אינם יכולים לעמוד מול קסמיה.
החיים בשכונה, קולנוע רוזה שמקרינים בו רק סרטים סוחטי דמעות, העורבים המתיידדים עם בתה הנכה מלאך, הפרפרים חורצי הגורלות, סולם הזהב, מיטת המלאכים והילדה המסתורית המבקרת את רוזה הילדה בלילות.
"שפרה הורן יצרה קריקטורה של אישה, אך בכזו אהבה ובכל כך הרבה רגש, עד שכמו דמויותיו ההזויות של מארקאס ב"מאה שנים של בדידות" היא הפכה אותה למיתולוגית הסגנון צבעוני, מרובה אינפורמציה, רגיש למהדרין, מלא תובנות על החיים, על ילדים, על גברים ונשים- עלינו."
- שולמית גלבוע, ידיעות אחרונות
"אגדה עירונית, פנטסטית, חושנית, מתוקה ואקזוטית, המערבבת בין העצב והשמחה לתבשיל רב טעמים שהכול בו ססגוני, עסיסי ומדושן."
- אירי ריקין, קול ישראל רשת ב
"איזה דמיון נפתל, איזו שפה עשירה, אילו דימויים סוחפים, אירועים סוחטי דמעות טיפוסים ססגוניים איזה קסם."
- שרית ישי-לוי, עולם האישה
"הורן רקחה רומן מפולפל… שיאי הפנטסיה של הרומאן נקראים כריאליזם פנטסטי בסגנון מעורב ירושלמי."
- אלי שי, ידיעות אחרונות